בס"ד
מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס כותב על התחייבות בע"פ
ע"פ המשפט העברי.
מה משמעותה של התחייבות בעל פה על פי המשפט העברי ומה בינה לבין
החוק בישראל.
הכתובה היא שטר חוב שניתן לפרעון
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/23032">יונית גזל
</a>
כל חתן מכיר את הסיטואציה בה רגע לפני החופה, הוא נקרא עם אביו ועם אב הכלה לשולחן הדיונים הסמוך לאולם האירועים והרב שואל אותו בנוכחותם ובנוכחות 2 עדים כשרים כמה לרשום עבור הכתובה.
הסיטואציה היא כמעט בלתי אפשרית, אב הכלה ממתין לתשובה,אב החתן לחוץ וחושש שבנו ירצה להרשים ויתחייב על סכום בלתי אפשרי, החתן נרגש ורוצה להוכיח את אהבתו, והתחושה היא שככל שינקוב בסכום גבוה יותר כך יבטא את אהבתו לכלתו הטריה.
ממחקר אקראי עולה כי חתנים רבים אינם מודעים לכך שהכתובה היא מסמך משפטי לכל דבר, והם עלולים להידרש לשלם את הסכום ביום מן הימים. וכך יוצא שהחתן הנרגש "זורק" סכום מבלי להשקיע מחשבה, ומחוסר ידיעה שהוא עלול לשלם סכום זה בבוא היום.
מבחינתו מדובר במנהג סמלי, עתיק,חסר משמעות הראייה לכך כי קיימות כתובות שהמספר 5 מתנוסס עליו 555,555 ש"ח או 5,000,000 החתן חשב על חמסה, מבלי להבין שלכתובה משמעות חוזית והסכמית מחייבת, ובעת גירושין או פטירת הבעל, האישה זכאית לקבל את הסכום שרשום בה.
מטרת הכתובה
בזמנו, לנשים לא היה קניין משלהם ונהוג היה שאישה שמתחתנת עוברת להתגורר בנחלה של בעלה. כך קרה שכאשר אישה גורשה ע"י בעלה היא נותרה חסרת כל.
הרעיון שעומד מאחורי הכתובה הוא לשמור שהבעל לא יוותר על האישה בקלות בלשון חז"ל "שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה" מאחר והוא יודע שחוב הכתובה רובץ עליו והסיבה החשובה יותר היתה להבטיח את מצבה הכלכלי של האישה לאחר הגירושין או המוות.
האם הכתובה נחוצה היום?
גם היום הכתובה הינה חלק מטקס הנישואין המתנהלים לפי דת משה וישראל. יתכן ובמגזר החרדי המתנהל על פי דין תורה קיימת נחיצות לכתובה אולם במגזר החילוני קיים עיוות מסויים לטובת האישה שכן לאור הלכת השיתוף בין בני זוג ממילא הרכוש מתחלק בין בני הזוג באופן שווה כך יוצא שאישה המתנגדת לגירושין שיזם בעלה תוכל לקבל גם את מחצית הרכוש וגם לתבוע את כתובתה.
אין ספק כי הרציונאל שבגללו הוחלט על הכתובה שהוא בלשון חז"ל :"שלא תצא ריקם", ז"א שאישה אשר גורשה על ידי בעלה לא תיוותר ענייה ובודדה מתרוקן מתוכנו לאור חוק יחסי ממון הקובע חלוקה שווה בין בני הזוג לכל הרכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין.
האם אישה יכולה לאבד את כתובתה?
ישנם מקרים בהם אישה יכולה לאבד כתובתה.במקרה שהאישה יוזמת הליך גירושין, מבלי להוכיח אשם בבעל או במקרה בו הבעל הוא זה שיוזם את הגירושין אך יש לו סיבות שהן עילות גירושין הפוטרות אותו מדין כתובה. העילות הנפוצות גם אצל חילונים הם אישה המורדת בבעלה (מסרבת ליחסי אישות איתו) והגירושין הם כתוצאה ממרידתה ואשה אשר בגדה בבעלה.
עילה נפוצה במגזר החרדי היא "עוברת על דת יהודית" והכוונה שהאישה מתנהגת כמופקרת, ואינה צנועה.
חשוב לציין, כי קיימות עילות שקשה היום לתבוע על פיהם במגזר החילוני. בתי הדין הרבני טוענים כי בעל חילוני לא יכול לטעון לעילה "עוברת על דת" שכן אין הוא יכול לחייב את האישה לנהוג בצניעות כאשר הוא לא נוהג בצניעות. לדוגמא: ללכת לחוף הים עם בגד ים, ללבוש בגדים החושפים את הזרועות וכד'
אייך תובעים כתובה?
תביעת הכתובה מוגשת כמו שמגישים כל תביעה בבית הדין הרבני. לתביעה קוראים:"תביעת כתובה" לתביעה יש לצרף את שטר הכתובה ולפרט בתביעה מהן העילות הנטענות לגירושין. במקרה ולא מוצאים את שטר הכתובה המקורי, יש לגשת למועצה הדתית בעיר בה נרשמו בני הזוג לנישואין. ברבנות שמור עותק מן הכתובה, וניתן לצלמו. המזכירות תשים חותמת " נאמן למקור" על העותק, והאישה או יורשיה יוכלו להגיש תביעה לפיו. התנאי היחיד בהקשר זה הוא כי לאישה קיימת עילת גירושין או לחילופין האישה קיבלה תביעת גירושין מבעלה ואין לו עילת גירושין בדין. בית הדין הרבני הוא הערכאה היחידה המוסמכת לפסוק בנושא כתובה הנתבעת במקרה של גירושין, אולם במקרה של מוות האלמנה יכולה לתבוע את מזונותיה, מכח כתובתה, מהעיזבון בבית הדין הרבני וגם בבית משפט לענייני משפחה מכח ס' 59(7) לחוק הירושה.
האם יש ערך לכתובה במקרה של מות האישה?
הכתובה כאמור היא שטר חוב, שניתן לגבות אותו באמצעות פסק דין. גם אחרי המוות אלמנה יכולה לתבוע את כתובתה מיורשיו של הבעל אשר יפרעו אותה מתוך עיזבונו. אם במקרה ששני בני הזוג נפטרו, יורשיה של האישה יכולים לתבוע את הכתובה מיורשיו של הבעל.
האם סכום הכתובה מוצמד?
קיימת מחלוקת בין בתי הדין ואין וודאות בפסיקה. ככלל בתי הדין ככלל אינם מצמידים את הכתובה באופן אוטומטי למדד המחירים לצרכן, אלא פוסקים בעניין זה בדרך של פשרה, דהיינו, מבצעים תיקונים בסכום שהוא כבר איננו ריאלי, ככל שנראה להם ראוי וצודק בנסיבות. ברוב פסקי הדין שנפסק על הבעל לשלם כתובה ניתן לאישה ערך ריאלי לסכום הכתובה.
במקרה בו נפטר הבעל – רשאית האלמנה לגבות את סכום הכתובה מעיזבונו של הבעל כך שזה ישמש למזונותיה. קיימים גם פסקי דין של בתי המשפט – כאשר מדובר בכתובת אלמנה – אשר קבעו שסכום הכתובה ישולם בתוספת הפרשי הצמדה.
כותבת המאמר הינה עורך דין גירושין, בעלת תואר שני במשפטים. לפרטים נוספים עורך דין גירושין
מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=165870'> articles.co.il</a>
אודות משרד עו"ד
נועם קוריס:
·
מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד
נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם
קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר
עו"ד על משרד עו"ד נועם
קוריס ושות:
נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם
קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם
קוריס
