מדדי הבורסה
מדדים הם שיטה לחישוב עליות וירידות של מספר מרכיבים יחד. בבורסה מדדים משקפים את רמת המחירים הממוצעת של קבוצות נבחרות של ניירות ערך הנסחרים בבורסה. שינויים במדדים משקפים את התשואה למשקיעים בניירות הערך, ומודדים את תוצאות ההשקעות לטוב (רווח) ולרע (הפסד), הן בזמן אמת - במהלך יום המסחר, והן לאורך זמן. הכללים לחישוב, עדכון וניהול המדדים מפורטים ב"מתודולוגיית המדדים".
סוגי המדדים בבורסה
ניתן לחלק את עולם המדדים לשניים:
- מדדי בנצ'מרק ( Benchmark Indices) – מדדים פשוטים למדי שמשקפים תשואה של שוק או ענף כלכלי מסוים. עם זאת, המתודולוגיה של מדדים אלו אינה מאפשרת למוצרים פיננסים, כדוגמת תעודות סל וקרנות מחקות לחקות את ביצועי המדד. רוב מדדי הבנצ'מרק הם "מדדי סוף יום" (End of day calculation) המחושבים אחת ליום, בתום המסחר לפי שערי הנעילה של ניירות ערך המרכיבים את המדד.
- מדדי השקעה (Tracking Indices) - מדדים בעלי מתודולוגיית ניהול ועדכון מתקדמת, המאפשרת למוצרים פיננסים, כדוגמת תעודות סל וקרנות מחקות, לחקות את ביצועי המדד באופן מדויק למדי. ככל שהמדד מותאם יותר למעקב של מוצרים פיננסים, כך איכותו כמדד השקעה גבוהה יותר. רוב מדדי ההשקעה הם מדדים רציפים (Real time calculation) המחושבים כל 15 שניות - לפי מחירי ניירות הערך בזמן אמת. יחד עם זאת, חלק ממדדי ההשקעה בארץ ובעולם הם מדדי סוף יום. רוב מדדי הבורסה הם מדדי השקעה והבורסה השקיעה מאמץ רב בשיפור איכותם.
מדדי השקעה בבורסה
הבורסה עורכת ומחשבת שלוש משפחות של מדדי השקעה:
מדדי המניות (Equity Indices)
מרבית מדדי המניות, שהבורסה עורכת ומחשבת, הם מדדים רציפים. הבורסה פועלת להתאמה שוטפת של כללי המדדים לצרכי השוק או לתנאים המשתנים של המציאות. השיפורים מתבטאים בעדכונים תקופתיים של כללי המדדים לצד
מספר רפורמות משמעותיות, שהזניקו את מדדי המניות של הבורסה לחזית מדדי ההשקעה בעולם:
א. "רפורמת הפיזור"
בפברואר 2017 הושקה מתודולוגיית מדדים חדשה במטרה להפחית את הריכוזיות במדדי הבורסה, ואלה עיקריה:
- הפחתת התלות במניות גדולות – במסגרת הרפורמה הורחבו מספר המניות המשתתפות במדד ומשקל המניות הגדולות הופחת.
- שיפור יכולת המעקב אחר ביצועי המדד – נקבעו כללים חדשים המאפשרים למוצרים פיננסיים, כגון תעודות סל, לעקוב באופן מדויק יותר אחר ביצועי המדד.
- מאגר תמר - מדדי הצמיחה, כדוגמת ת"א-צמיחה, ת"א-ביומד ות"א גלובל-בלוטק, יכללו מניות העומדות בתנאי סף, שאינם מחמירים. הרשימה של כל המניות שעונות לקריטריונים ה"רכים" של מדדי הצמיחה הוגדרה כ"מאגר תמר" (תכולת המניות הראויות) ונכללות בו יותר מ-300 מניות.
- מאגר רימון - במדדי הדגל, כדוגמת ת"א-35 ות"א-125, יכללו מניות העומדות בתנאי סף מחמירים. מדדים אלו יכולים לשמש בתור נכסי בסיס גם למוצרים פיננסיים מורכבים כגון נגזרים. רשימת המניות שעומדות בקריטריונים מחמירים יותר עבור מדדי הדגל הוגדרה כ"מאגר רימון" (רשימת מניות לנגזרים) ונכללות בו כ-200 מניות מתוך מאגר תמר.
- עדכון חצי שנתי - רשימת המניות הנכללות במאגרים ובמדדי המניות מעודכנת פעמיים בשנה (פברואר ואוגוסט).
- למידע נוסף על רפורמת הפיזור >
- למידע נוסף על מאגרי המניות למדדים >
ב. יישום סטנדרטים בינלאומיים
ביולי 2010 יישמה הבורסה מתודולוגיה חדשה המבוססת על עקרונות מתודולוגיית המדדים של חברת המדדים הבינלאומית FTSE. רפורמה זו הקלה על הניהול השוטף של מוצרים פיננסיים, כדוגמת תעודות סל וקרנות מחקות, וצמצמה את עלויות הניהול שלהם. לרפורמה זו תרומה משמעותית לצמיחת שוק מוצרי המדדים על מדדי המניות מכ-5 מיליארד ₪ ב-2008 לכ-40 מיליארד ₪ בתחילת 2017.
שינוי זה נבע משני מהלכים מרכזיים:
- ייצוב הרכבי המדדים בבורסה, והפחתה משמעותית של תחלופת המניות במדדים.
- מעבר מעדכון יומי של תקרת המשקל המקסימלית למניה במדד לעדכון תקופתי. עד לרפורמה, נדרשו מנהלי המוצרים הפיננסיים להתאים מידי יום את הרכב השקעתם במניות המדדים.
ג. רפורמת כמות ההצפה (Free Float Calculation)
בפברואר 2008 החלה הבורסה לחשב את משקל המניות במדדים לפי שווי החזקות הציבור כתחליף לחישוב משקל לפי שווי שוק מלא. בנוסף, שווי החזקות הציבור לצורך חישוב המדד עבר מעדכון יומי לעדכון תקופתי. הרפורמה נעשתה בעקבות שינויים דומים שנעשו בחישוב מדדים בעולם.
מדדי תל-בונד על איגרות חוב תאגידיות (Corporate Bond Indices)
משפחת מדדי תל-בונד, שהבורסה עורכת ומחשבת, הם מדדים רציפים. בפברואר 2007 השיקה הבורסה את מדד תל בונד-20 ומאז הורחבה משפחת מדדי התל-בונד באופן משמעותי.
השקיפות בשוק איגרות החוב בישראל היא מהגבוהות בעולם. בארצות הברית ובאירופה רוב אגרות החוב נסחרות בין ברוקרים ובנקים (OTC- Over The Counter) ולא רשומות למסחר בבורסות. כתוצאה מכך, רוב מדדי האג"ח בעולם אינם מדדים רציפים.
מרבית איגרות החוב בישראל רשומות למסחר בבורסה, סחירות מאוד ומחיריהן רציפים ושקופים בזמן אמת. עובדה זו אפשרה לבורסה לפתח מדדי אג"ח תאגידיות, המתקדמים מסוגם בעולם. למרות שמדדי התל בונד צעירים יחסית, צמח שוק המוצרים הפיננסים העוקבים אחר מדדי התל בונד לכ-35 מיליארד ₪ (נכון לינואר 2017).
הבורסה פועלת להתאמה שוטפת של כללי המדדים לצרכי השוק. השיפורים מתבטאים בעדכונים תקופתיים של כללי המדדים לצד מספר רפורמות משמעותיות:
א. הגבלת משקל מנפיק יחיד במדד
באוגוסט 2013 נקבעו מנגנונים במדדי התל-בונד המגבילים את המשקל המקסימלי למנפיק יחיד במדד. הוספת מנגנונים אלו היו הכרחיים כי חלק ניכר מהחברות הנפיקו מספר סדרות של איגרות חוב. הודות למנגנונים אלה גדל פיזור המנפיקים במדדי התל-בונד והקטין לרוב את פרופיל הסיכון למשקיעי המדדים.
ב. יישום סטנדרטים בינלאומיים
באפריל 2012 יישמה הבורסה מתודולוגיה חדשה המבוססת על עקרונות מתודולוגיית המדדים של FTSE בדומה לרפורמה שבוצעה במדדי המניות ביולי 2010. רפורמה זו הקלה על הניהול השוטף של מוצרים פיננסיים העוקבים אחר המדדים, כדוגמת
תעודות סל וקרנות נאמנות מחקות, וצמצמה את עלויות הניהול שלהם. הרפורמה כללה:
- ייצוב הרכבי המדדים בבורסה, והפחתה משמעותית של תחלופת המניות במדדים.
- הכללת איגרות חוב שהתקיים בהם פדיון חלקי בעבר (לא נכללו במדדים עד למועד יישום הרפורמה). השינוי התאפשר כתוצאה מעדכון במנגנון חישוב שערי אקס של אגרות חוב שנפדו לשיעורין (פדיון חלקי). כתוצאה מכך נוסף מספר משמעותי של אגרות חוב למאגר תל-בונד (רשימת אגרות החוב שעומדות בקריטריונים של מדדי תל-בונד) ומשפחת מדדי התל בונד הורחבה בהתאם.
מדדי אגרות חוב ממשלתיות (Government Bond Indices)
מדדי אגרות החוב הממשלתיות הושקו בשנות ה-80 המוקדמות ומחושבים בתום המסחר לפי שערי הנעילה של אגרות החוב. נכס הבסיס של מדדים אלה מורכב מאיגרות החוב שמנפיקה ממשלת ישראל ומאופיינות בסדרות גדולות וסחירות יחסית. מדדי הבורסה משרתים נאמנה את שוק המוצרים הפיננסים העוקבים אחר מדדים אלו במשך שנים ארוכות והיקפם עומד על כ-20 מיליארד ₪ (ינואר 2017).
מדדי Benchmark בבורסה
הבורסה מחשבת מספר משפחות של מדדי בנצ'מרק (Benchmark) המשמשים בתור כלי השוואה והערכה לביצועים של מנהלי מוצרים פיננסיים לא מחקים.
- מדדי מניות והמירים סוף יום
- מדדי איגרות חוב קונצרניות סוף יום
- מדדי איגרות חוב כלליות סוף יום (ממשלתיות וקונצרניות)
מדדים אלו פותחו במהלך שנות ה-80 וה-90 ומשמשים בעיקר את שוק קרנות הנאמנות.
