עורכי דין ומגשרים

יום שני, 30 בדצמבר 2019

מדיניות הפרטיות - כדאי שתדע! מה בעלי האתרים חייבים לגלות לך

מדיניות הפרטיות - כדאי שתדע! מה בעלי האתרים חייבים לגלות לך 
התקנות החדשות בחוק הגנת הפרטיות מחייבות בין היתר לפרסם מדיניות פרטיות בקשר עם מאגרי מידע שנשמרים, שימו לב שהמועצה להגנת פרטיות מעודדת אתרי אינטרנט לפרסם מדיניות פרטיות פשוטה, מנוסחת בשפה ידידותית, שתבהיר לגולשים מהם נוהגי האתר בתחום איסוף המידע האישי והשימוש בו
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום
למרות שפעמים רבות יכול מסמך גנרי לענות על דרישות תקנות חוק הגנת הפרטיות, כדאי לשים לב שלא תמיד יכולה להופיע מדיניות פרטיות כמסמך שנוסח בצורה אחידה. כפי שמציע אתר תקנון בקטגוריית מדיניות פרטיות, לעיתים דרישת מסמך מדיניות הפרטיות ותנאיו הוא נגזרת מנהגיו ופעילותו הפרטניים של כל אתר ואתר. על מסמך מדיניות הפרטיות לשקף בצורה מדוייקת ושלמה את הפעילות. במידה שחל שינוי בצורת ההתנהלות הנהוגה באתר, על המדיניות לשקפו במועד תחילתו

בין הנקודות שמסמך מדיניות פרטיות צריך להתייחס אליהן
זהות הגוף המפעיל את האתר, מענו ודרכי ההתקשרות עימו
איזה מידע אוסף האתר אודות המשתמש, תוך אבחנה בין מידע שנאסף בידיעת המשתמש מראש (לדוגמה: טפסים מקוונים המשתמש נדרש למלא) לבין מידע שנאסף כחלק מתהליך הגלישה באתר (כדוגמת כתובת IP שממנה מגיע הגולש, דפים שהוא צופה בהם וכיו"ב)
האם המידע מזהה אישית את הגולש
כיצד יישמר המידע הנאסף
האם חלה על המשתמש חובה חוקית למסור את המידע או שמסירתו מותלית ברצונו
מה השימוש שייעשה במידע
האם המידע יימסר לצדדים שלישיים, ואם כן – לאילו צדדים שלישיים ובאילו נסיבות
האם האתר מפעיל אמצעים העלולים לשמש להתחקות אחר גולשיו, כדוגמת Cookies או Web Beakons.
במידה שמופעלים אמצעים כדוגמת Cookies – מהם אמצעים אלה, לאיזה מטרה הם משמשים, האם הגולש יכול לנטרל אותם ומה תהיה תוצאת הניטרול
האם האתר מתיר לצדדים שלישיים – כדוגמת מפרסמים או חברות לניהול פרסום המשלבות 'באנרים' באתר - להתחקות אחר משתמשי האתר. אם כן, באילו אמצעים מתבצעת התחקות זו, לאיזו מטרה, מהו המידע האישי שהיא חושפת אודות הגולש וכיצד ניתן להמנע ממסירתו
איזה צעדים נוקט האתר לאבטחת המידע הנאסף ומה מידת הבטחון שהם מעניקים לגולש
הודעה בדבר זכותו של הגולש לעיין במידע ולתקנו או למוחקו, כאמור בהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
הבהרה האם מדיניות הפרטיות תתוקן מעת לעת, מה תהיה תחולת התיקון והיכן וכיצד יפורסם
לא מיותר לציין, כי בהתאם לפרסומים, המועצה להגנת פרטיות בישראל סבורה עוד כי –
הצבת 'רוגלות' (Spywares) לסוגיהן במחשב המשתמש היא עבירה פלילית לכאורה אם לא קיבלה הסכמה מפורשת ומודעת של המשתמש. לעניין זה הסכמה מודעת פירושה חתימת הלקוח על טופס משוב חיובי וברור.
בכל מקום שהמידע הנאסף אודות הגולש הוא מידע המזהה או עלול לזהותו אישית, אין להסתפק במדיניות פרטיות אלא לקבל הסכמה מפורשת של הגולש לאיסוף המידע. בפרט יש להקפיד בכך בעת שהמידע הנאסף מיועד להעברה לצדדים שלישיים או בעת שאתר האינטרנט מתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על גולשיו (לדוגמה: בעת שחברות המנהלות את הפירסום באתר מורשות להציב Cookies במחשב המשתמש באמצעות ה'באנרים' שהן מציגות בפניו);
המועצה קוראת שלא להשתמש באמצעים המנטרים את פעילות הגולש באתר, כדוגמת Cookies, אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לתפקוד תקין כאמור ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר. במקרה כזה ממליצה המועצה להימנע ככל הניתן משימוש ב- Cookies קבועים ולהסתפק ב- Session Cookies בלבד, שיפקעו עם סגירת הדפדפן. בכל מקרה קוראת המועצה שלא לאחסן ב- Cookie מידע אישי בכלל, ובלתי מוצפן בפרט, כדוגמת כתובות דואר אלקטרוני;
המועצה קוראת שלא להתיר לצדדים שלישיים לאסוף מידע על פעילות גולש באתר אלא אם הדבר נחוץ לתפקודו התקין של אתר האינטרנט, רק במידה הנחוצה לכך ורק אם לא נמצא אמצעי אחר שפגיעתו בפרטיות קטנה יותר;
נוסח לדוגמה של מדיניות פרטיות.



עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק דיני אינטרנט, פרטיות ובייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

יום שישי, 25 באוקטובר 2019

נתנה טיפול ברפואה משלימה ללא תעודת הסמכה ולא תועמד לדין

נתנה טיפול ברפואה משלימה ללא תעודת הסמכה ולא תועמד לדין
בית המשפט העליון דחה בימים אלו עתירה להורות לפרקליטות להגיש כתב אישום כנגד אישה שהייתה חשודה בהתחזות ובניצול מצוקה. בית המשפט החליט לא להתערב בשיקולי התביעה.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7
עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

המשיבה 2 (להלן גם: המשיבה) טיפלה בעותר ברפואה משלימה בשנים 1998–2012. ביום 8.5.2013 הגיש העותר תלונה במשטרת ישראל וטען בה כי המשיבה ניצלה את תלותו בה לצרכיה האישיים ופגעה בו, וכי היא הציגה עצמה כמרפאה בעיסוק אף שאינה מוסמכת לעסוק בתחום זה. בחקירתה באזהרה אישרה המשיבה כי היא טיפלה בעותר, אך הכחישה ניצול של מצוקתו ויחס בלתי ראוי. המשיבה טענה כי זה שנים רבות לא עסקה בריפוי בעיסוק, וכי לא הייתה מודעת לתיקון החוק המחייב תעודת הסמכה. לטענת המשיבה, בעקבות טענות העותר היא פעלה לתיקון התיאור שלה באתר האינטרנט של המוסד שהיא מלמדת בו.


לאחר שבחנה את כלל חומר הראיות וההיבטים המשפטיים, החליטה פרקליטות מחוז תל אביב ביום 16.12.2014 לסגור את התיק נגד המשיבה בשל חוסר ראיות מספיקות. בהמשך, ביום 10.2.2015, התקיימה פגישה בין נציגי פרקליטות המחוז ובין העותר ובא כוחו, ובה חזרו הראשונים על עמדתם. ביום 1.11.2015 הגיש העותר ערר וטען בו כי החקירה הייתה בלתי ממצה; כי לא נערך עימות בינו ובין המשיבה; וכי היה מקום להגיש כתב אישום נגדה בגין הצגת מצג מרמה בנוגע לריפוי בעיסוק. ביום 24.1.2016 דחתה פרקליטות המדינה את הערר. נקבע כי מהחומר הקיים בתיק ומטענות העותר עולה כי מערכת היחסים שהתקיימה בינו ובין המשיבה אינה עולה כדי עבירה פלילית. לעניין מצג המרמה נקבע כי המשיבה אינה עוסקת בתחום וממילא אין לה כוונה לעסוק בו בעתיד, וכי מערכת היחסים בין הצדדים אינה נוגעת לתחום.

להחלטה אחרונה זו מכוונת העתירה שהוגשה ביום 18.10.2018, קרוב לשלוש שנים לאחר דחיית הערר. לשיטת העותר, יש מקום להגיש כתב אישום נגד המשיבה, ולמצער לבצע פעולות חקירה נוספות. נטען כי אין די בחקירה אחת של המשיבה, וכי לא נערך עימות בין הצדדים. כמו כן, נטען כי ההחלטה מפלה על בסיס מגדר, שכן מקרה דומה שבו גבר היה מטפל באישה, היה זוכה ליחס שונה מן הרשויות. לטענת העותר, יש להתערב בהחלטה בשל הפגמים שנפלו בהתנהלות הפרקליטות ובשל הסכנה הנשקפת מהמשיבה למטופלים נוספים.

בתגובתה המקדמית טוענת המשיבה 1 כי דין העתירה להידחות על הסף, הן בשל העדר עילה להתערבות בהחלטתה, בהינתן הביקורת השיפוטית המצומצמת על החלטות מעין אלו; הן בשל השיהוי הכבד בהגשתה. לטענת המשיבה 1 דין העתירה להידחות אף לגופה, שכן אין בחומר הראיות די כדי לבסס חשד בפלילים המצדיק העמדה לדין.

לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית, בא בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות, בהעדר עילה להתערבותו של בית משפט זה בהחלטה נושא העתירה. כידוע, שיקול הדעת המסור לרשויות התביעה בהחלטה על העמדה לדין פלילי הוא רחב ביותר ולא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות מעין אלו (בג"ץ 3045/18 מושקוביץ נ' מדינת ישראל – מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 4 (‏31.5.2018); בג"ץ 4967/16 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 5 (13.9.2016)). בהחלטה נושא העתירה נקבע כי אין מקום להתערב באי ההעמדה לדין, שכן בחומר הראיות אין ראיות מספיקות לביסוס חשד בפלילים. איני סבור כי השגות העותר על ההחלטה האמורה, ובכלל זאת טענותיו לגבי פעולות חקירה נדרשות לטעמו, מצביעות על חוסר סבירות קיצוני או פגם אחר המצדיק התערבות בפעולת רשויות התביעה, על פי אמות המידה המקובלות בהקשר זה.

בנפרד מהאמור העתירה נגועה בשיהוי כבד שנמדד בשנים. לדברי העותר, בתצהיר שהגיש בהתאם להחלטת העליון מיום 18.10.2018 שלפיה עליו להבהיר את השתהותו בהגשת העתירה, שיהוי זה נובע מהטלטלה שעבר. המשיבה עומדת על כך שעררו הוגש בשעתו על ידי בא כוחו הנוכחי, ולכן אין בתצהיר מיום 19.11.2018 הסבר של ממש למשך השיהוי. אולם גם נוסף לאמור יש לציין כי התצהיר שצורף בתמיכה לעתירה נחתם ואושר ביום 6.11.2017 ואין הסבר לפרק זמן של כשנה ממועד חתימת התצהיר להגשת העתירה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום ראשון, 19 במאי 2019

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

הפייק ניוז של מירב קריסטל, מדונה ולשון הרע

שאלו אותי על ההרשעה של מירב קריסטל בדין לאחר שפרסמה כתבה מוטה ולא הוגנת במדור הצרכנות של ynet ועל ההשפעה של הרשעה זו על אותה כתבת צרכנות שלפי אותה החלטה של בית הדין בתיק 179/2010, מצאה שהטעתה באותה כתבה. (לקריאת פסק הדין מירב קריסטל)

למרות שלכל המדינה מוצגים נתונים כוזבים וזאת למרות שלציבור יש זכות לדעת את האמת, הרי יש מי שיגיד שזה לא מעניין שכתבת צרכנות בynet  ממציאה סיפורים ומטה כתבות אבל לאחר שבית הדין הרשיע ובית הדין של הערעור הותיר את ההרשעה על כנה - פתאום מצאתי שאותה מירב קריסטל עשתה את אותו דבר גם לי, כאשר פורסמה עוד כתבה של מירב קריסטל ב Ynet, הפעם נגדי, שבה היא מכפישה אותי במילים בוטות שכאילו צוטטו מפרוטוקולי ועדת הכלכלה של הכנסת (פרוטוקולים 158-159).

אולי זה קשור לחוסר היכולת של הכתבת לקבל בעצמה ביקורת, כי כאשר פרסמתי בבלוג שלי את פסק הדין אותו כל אזרח ישראלי רשאי וצריך לקרוא קיבלתי פתאום עוד איזכורים מוזרים מחברותיה של הכתבת- על כך שזה לא בסדר שעורך דין מפרסם פסקי דין?! (לקריאת הפוסט מירב קריסטל)

זה די הזוי כי בהתחלה כשהפנתי את היועץ המשפטי שם לכך שהציטוטים של מירב קריסטל מפוברקים ובכלל לא מופיעים בפרוטוקול הוא עוד ניסה לטעון שעל מה שאמור בפרוטוקול יש חיסיון- רק שמה שמפוברק ולא מופיע בפרוטוקול, לא יכול לדעתי לחסות תחת חיסיון שכזה.


גם כשהפניתי לכך שאותו עו"ד דוד ימין נציג הרשות להגנת הצרכן שצוטט שם על ידי מירב קריסטל הוא נפגע פוטנציאלי מהפרסום ואולי אפילו נתבע פוטנציאלי בגלל שהכניסו לו לפה בפרסום מילים שהוא בכלל לא אמר, עדיין לא הביאו שום סימנים משמעותיים שיש כוונה לרסן את אותה מירב קריסטל בפרסומי המדינה של העיתון.  

אני כמובן עומד מאחורי המילים שאני כותב, ואני מניח שמירב קריסטל לא תובעת אותי פשוט כי היא יודעת את האמת- ומי שרוצה לבדוק אותי מוזמן להשוות בין פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 30.12.2013 לבין הכתבה (לפני התיקונים), מאותו היום בדיוק כפי שפורסמה ב ynet  על ידי אותה מירב קריסטל.

אז מירב קריסטל הפיצה נגדי כזבים ב ynet ואלו כבר הספיקו להתפזר בכל האינטרנט, אבל העובדה שכאשר מירב קריסטל כותבת משהו ב ynet זה נשאר שם להרבה זמן, ואפילו מתפזר בגוגל כמו ברוח- בדרך כלל לתוצאות הראשונות של כל חיפוש.

לפעמים הסיפורים מפעם נראים לנו מתאימים להיום ולפעמים הסיפורים מפעם אפילו נראים מתאימים יותר להיום מאשר לזמן בו הם נכתבו. יש למשל סיפור מספר שכתבה מדונה בחסות המרכז לקבלה, על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.

הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.
היום, זה לא משנה מה המניע, לכל אחד יש את הכוח לפרסם פוסטים שליליים עלייך, שייסרקו ב- Google  ועלולים להופיע בתוצאות החיפוש תחת השם שלך או שם המותג שלך.

מסתבר שלהסיר תוצאות שליליות מגוגל זה דבר אפשרי, למרות שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, קבע בית המשפט בישראל, כי "מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, לא מעט מאיתנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים הנקרים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
לא מזמן הבנתי שחייב להיות פתרון אחר, זה היה כשי’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.
מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.
עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל (ynet), כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.
אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.
בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.
אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.
יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.
את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.
אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.
אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.
האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.
אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, עם מירב קריסטל ו- ynet או עם כל איזכור לא רצוי אחר באינטרנט- אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס -  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

יום חמישי, 18 באפריל 2019

נעדר מעבודת השירות וירצה מאסר בפועל


נעדר מעבודת השירות וירצה מאסר בפועל
בית המשפט העליון דחה בימים אלו בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בנצרת מימים 5.8.2018 ו-7.9.2018 (כבוד השופט ח' סבאג, עת"א 19142-06-18), שלפיהן נמחקה עתירה שהגיש המבקש בנוגע להחלטת הממונה על עבודות שירות (להלן: הממונה) מיום 13.5.2018. בהחלטה זו הורה הממונה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו על המבקש, ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר מאחורי סורג ובריח.

 ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף. ביום 24.9.2017 אישר בית המשפט המחוזי בנצרת הסדר טיעון שאליו הגיעו הצדדים, וגזר את עונשו של המבקש לשני חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות. כן הוטלו על המבקש מגבלות נוספות בכל הנוגע להחזקת רישיון נהיגה (כבוד השופט ב' קנדל פת, פ"ל 2651-07-17). 


המבקש החל לבצע את עבודות השירות ביום 26.11.2017, ואולם ביום    8.4.2018 הוא זומן לשימוע בפני מפקד מחוז צפון בשירות בתי הסוהר, טרם הפסקה מנהלית של עבודות השירות. לדברי משיב 1, שירות בתי הסוהר (להלן: המשיב), סמוך לאחר מועד תחילת ריצוי עבודות השירות הרבה המבקש להיעדר מהעבודה, לא פעם ללא אישור מתאים ואף מבלי להודיע על כך כנדרש; ועוד נטען כי בהמשך הפסיק המבקש לענות לשיחות טלפון מהמפקח שמונה לו, וביום 22.3.2018 חדל להתייצב לעבודות השירות כליל. המבקש אף לא התייצב לשימוע שנקבע לו, הגם שידע על המועד שנקבע, ומשכך ביום 10.5.2018 נערך לו שימוע בהעדרו. בהמשך לאמור, ביום 13.5.2018 הורה הממונה על הפסקת עבודות השירות וכי המבקש יתייצב לריצוי יתרת עונשו במאסר למשך 23 ימים (להלן: החלטת הממונה).

המבקש מיאן להשלים עם החלטת הממונה והגיש עתירה לביטולה. ביום 5.8.2018 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבמהלכו היה העותר מיוצג על ידי עורך דין מטעם הסנגוריה הציבורית. מהפרוטוקול עולה כי בתום הדיון, ולאחר ששמע את הערות בית המשפט, ביקש המבקש לחזור בו מן העתירה וכן כי ייקבע שיחל את ריצוי עונש המאסר רק ביום 2.10.2018. בהתאם לאמור הורה בית המשפט על מחיקת העתירה, וקבע כי המבקש יתייצב לריצוי מאסרו במועד שהתבקש על ידו. חרף האמור, בחלוף חודש (ביום 5.9.2018) הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיכוב ביצוע/ועיון חוזר" – שבמסגרתה טען לנזקים כבדים שעלולים להיגרם לו ולמשפחתו כתוצאה מכניסתו למאסר, וכי בית המשפט יבחן פעם נוספת את החלטת הממונה. בקשה זו נדחתה ביום 7.9.2018, תוך שנקבע בהחלטה כי "לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים, חזר בו העותר מעתירתו והיא נמחקה. אין מקום לקיים דיון נוסף, כבקשת העותר. הבקשה נמחקת."

בקשת רשות הערעור שלפניי נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 5.8.2018, שבו הורה על מחיקת העתירה לבקשתו של המבקש עצמו; וכן על החלטת בית המשפט מיום 7.9.2018 – שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המבקש לעיון חוזר בפסק הדין. כן עותר המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד למתן החלטה בבקשת רשות הערעור.

בבקשת רשות הערעור חוזר המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי בדבר הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מכניסתו למאסר. לדברי המבקש הוא המפרנס היחידי של משפחתו, שבה שישה ילדים, ורעייתו סובלת מנכות; המשפחה אף נתונה על פי הנטען בקשיים כלכליים ניכרים, ונגד המבקש מתנהלים לדבריו הליכי הוצאה לפועל בגין חובות בהיקף ניכר. עוד נטען, כי המבקש שגה כאשר שעה לעצת עורך דינו והסכים למחיקת העתירה – שכן באותה עת לא הביא בחשבון כי כניסתו למעצר תוביל לאובדן מקום העבודה שלו ומקור פרנסתה של המשפחה כולה. לבסוף טוען המבקש כי גרסת המשיב בדבר האופן שבו ביצע את עבודות השירות היא שקרית, וכן כי נבצר ממנו להגיע לשימוע שאליו זומן מפני שהיה מאושפז באותה עת בבית חולים. 

בית המשפט העליון קבע, שדין הבקשה לרשות ערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

למבקש ניתן יומו לפני בית המשפט המחוזי. טענותיו הוגשו על ידי עורך דין מטעמו בכתב ואף נשמעו בעל פה במסגרת הדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, שאז פנה אף המבקש עצמו לבית המשפט והשמיע את גרסתו מפיו. לאחר כל הדברים הללו, ומששמע את הערות בית המשפט, הגיע המבקש לכלל מסקנה כי ייטב לו למשוך את העתירה, וזאת כאשר הוא מיוצג כאמור על ידי עורך דין; ומשכך הורה בית המשפט על מחיקת העתירה כמבוקש. בהינתן האמור, לא נפל פגם כלשהו בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 7.9.2018 שבה נקבע כי אין מקום לערוך דיון נוסף בעניינו של העותר. לא ניתן לערוך "מקצה שיפורים" בעתירה, גם אם המבקש שגה לדבריו בשיקול הדעת שהפעיל שעה שהחליט לבקש את מחיקת העתירה.

אין באמור כדי להקל ראש בקשיים שטומן בחובו עונש המאסר מבחינתו של המבקש, כפי שפורטו בבקשת רשות הערעור. עם זאת, "בית משפט זה חזר והדגיש, כי יש לראות ריצוי עונש מאסר על דרך של עבודות שירות כפריבילגיה לה זוכה המורשע בדין, ובבסיסה של פריבילגיה זו עומדת תכלית שיקומית. ואולם, קיומה של זכות זו מותנית בעמידתו של הלה בציפיות הנלוות לביצוע עבודות השירות. מקום בו לא יעמוד המורשע בדין בציפיות אלו, ולא יבצע את עבודות השירות כראוי, תישלל ממנו פריבילגיה זו, ויתרת עונשו תרוצה במאסר מאחורי סורג ובריח". (רעב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי בנצרת, פסקה 9 (10.11.2013); רעב 8430/09 אברג'יל נ' מדינת ישראל(3.1.2010)). בענייננו, המבקש לא ביצע את עבודות השירות כראוי, נעדר מהן ללא אישור ומבלי להודיע, וחרף מספר הזדמנויות שניתנו לו – לא שינה את דרכיו. המבקש הגדיל לעשות ולא התייצב לשימוע שנערך לו בנדון; ויוער בעניין זה כי המבקש לא הציג כל אישור רפואי לתמיכה בטענתו שלפיה היה נתון באותה עת באשפוז בבית חולים. בנסיבות אלה ברי כי לא נפל פגם בהחלטת הממונה בדבר הפסקת עבודות השירות.

כידוע, בקשות רשות ערעור על החלטות בעתירות אסירים יתקבלו רק במקרים חריגים שבהם עולה מן הבקשה שאלה משפטית עקרונית או סוגיה ציבורית רחבת היקף, החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986); רע"ב 5116/16 מכתבי נ' שרות בתי הסוהר (21.11.2016)). במקרה דנן בקשת רשות הערעור מכוונת נגד החלטתו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. חרף טענותיו של המבקש, עתירתו אינה מגלה סוגיה עקרונית כלשהי המצדיקה עריכתו של דיון ב"גלגול שלישי", והבקשה תחומה באופן מובהק לנסיבותיו הפרטניות; וגם מטעם זה יש לדחות את בקשת רשות הערעור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שני, 11 במרץ 2019

עו"ד נועם קוריס - חשוב לראות

עו"ד נועם קוריס
עו"ד נועם קוריס
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפטט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בקו עיתונותעו"ד נועם קוריס כותב ב news1עו"ד נועם קוריס כותב בישראל היום


עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

יום שישי, 18 בינואר 2019

שלח סמסים מאיימים לקצין משטרה וישב חצי שנה במאסר


שלח סמסים מאיימים לקצין משטרה וישב חצי שנה במאסר
לאחר שבית המשפט השלום גזר 24 ימי מאסר בלבד בגין אלימות נגד בת הזוג ושליחת מסרונים מאיימים לקצין משטרה, בית המשפט המחוזי החמיר את העונש ל 6 חודשי מאסר בפועל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע


במסגרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (סגן הנשיא השופט י' שפסר, השופטת מ' ברק-נבו והשופטת ד' עטרבעפ"ג 22844-03-18 מיום 12.6.2018, במסגרתו התקבל ערעור המשיבה על קוּלת העונש אשר הושת על המבקש בגזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (סגן הנשיאה השופט מ' מזרחיבת"פ 777-09-17 ות"פ 161-09-17 מיום 30.1.2018 הוחמר עונשו של הנאשם.


עובדות כתב האישום והליכים קודמים

המבקש הורשע בבית משפט השלום על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע, שיבוש מהלכי משפט ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (בת זוג), אשר יוחסו לו בשני כתבי אישום מתוקנים שהדיון בהם אוחד.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן הראשון (להלן: כתב האישום הראשון), המבקש – בהנחייתו של אדם אחר בשם יניב חזיזה (להלן: חזיזה) – רכש כרטיס SIM באמצעותו נשלח מסרון לקונסולית ישראל בתאילנד, שכלל איומים ברצח כלפי נציג משטרת ישראל באותה המדינה (להלן: הקצין). המבקש הפעיל את כרטיס ה-SIM, מסר את מספרו לחזיזה, ובהוראתו השמיד אותו לאחר משלוח המסרון המאיים.

כשבוע לאחר מכן הופצו באופן דומה מסרונים המשמיצים את הקצין, אשר התייחסו לעבודתו במשטרה ולחייו הפרטיים, ובהוראת חזיזה, השמיד הפעם המבקש גם את הטלפון המבצעי.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן השני (להלן: כתב האישום השני), המבקש, אשר חשד בבת זוגו (להלן: המתלוננת) כי היא בוגדת בו, תקף אותה במהלך ריב שפרץ ביניהם בעודם נוסעים ביחד ברכב, חבט בה עם ידו בפניה וגרם להמטומה באזור עינה השמאלית. בעטיה של התקיפה האמורה, קפצה המתלוננת מהרכב בזמן הנסיעה.

במסגרת ההליך בבית משפט השלום, נעצר המבקש למשך 24 ימים, ולאחר-מכן שהה במשך ארבעה חודשים במעצר בית מלא, ובהמשך – במעצר בית חלקי עד מתן גזר הדין.

בית משפט השלום קבע בגזר-הדין, כי מתחם הענישה ההולם לעבירות בהן הורשע המבקש נע בין מאסר על תנאי למספר חודשי מאסר בפועל, לכל אחד מכתבי האישום.

לנוכח נסיבות ביצוע העבירה, קבע בית המשפט כי מודעותו של המבקש בכל הנוגע לעבירה המיוחסת לו בכתב האישום הראשון הסתכמה בידיעה כי כרטיסי ה-SIM ישמשו בביצוע פשע, מבלי לדעת מה טיבו.

בהתייחס לעבירה שיוחסה למבקש בכתב האישום השני, קיבל בית משפט השלום את הודעת המתלוננת, למרות התנגדות המשיבה להגשתה, ומצא כי עולות ממנה נסיבות לקוּלא. בית המשפט נתן דעתו גם לתסקיר שירות המבחן שניתן במסגרת הליך המעצר, והתרשם כי רמת הסיכון הנשקפת מהמבקש פחתה.

לצד זאת, שקל בית המשפט לחומרא את העובדה כי המבקש סיפק אמצעים לביצוע פשע ושיבש מהלכי חקירה. כן נשקלה העובדה כי המבקש הורשע בעבירה של "תקיפת בת זוג", כלשון גזר הדין, אשר גרמה להמטומה בעינה.

בית המשפט ציין, כי למבקש עבר פלילי, הכולל שבע הרשעות קודמות בגינן ריצה עונש מאסר לתקופה מצטברת בת שמונה שנים, שהאחרונה שבהם היא משנת 2002.

בנסיבות אלו, סבר בית משפט השלום כי יש לגזור על המבקש "עונש מידתי", כהגדרתו, לצד ענישה נלווית, והשית עליו 24 ימי מאסר בפועל, החופפים לתקופת מעצרו, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך של 5,000 ש"ח.

המשיבה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי וערעורה נתקבל.

בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין, כי נוכח התנגדות המשיבה לא ניתן היה לקבל את "הודעת המתלוננת" כראיה לעונש ללא העדתה בבית המשפט, תוך הסתמכות עליה "בהרחבה לא מבוטלת בגזר דינו כבסיס להקלה רבתי בעונשו של המשיב (המבקש – י' א')", כלשון פסק הדין. בנוסף, נתקבלה טענת המשיבה ולפיה משעה שנכרת הסדר טיעון בין הצדדים, לא ניתן היה להוסיף בשלב הטיעונים לעונש עובדות או נסיבות נוספות שאינן מצוינות בכתב האישום השני.

כן נקבע כי הסתמכות בית המשפט השלום על תסקיר המעצר לצורך גזירת עונשו של המבקש מנוגדת להוראות סעיף 21א(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ומשכך לא היה מקום להסיק ממנו מסקנות המתייחסות למערכת היחסים שבין המבקש למתלוננת.

לבסוף, בשים לב לאופי העבירות בהן הורשע המבקש, מצא בית המשפט המחוזי כי הענישה שהושתה עליו סוטה באופן משמעותי לקוּלא ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת ביחס לכל אחד משני כתבי האישום.

לנוכח האמור, לאחר שהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה; בנסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות עברו הפלילי; בהרשעתו של חזיזה בחלקו באירוע מושא כתב האישום הראשון ובעונש שהוטל עליו; ובשים לב להלכה לפיה ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם שעונשו הוחמר, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבה והטיל על המבקש עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם.

בקשת בא-כוח המבקש כי העונש ירוצה על דרך של עבודות שירות נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, נוכח מהות העבירות ומכלול הנסיבות, כפי שפורטו לעיל.
          
מכאן הבקשה שלפנינו אשר  הוגשה לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים

לעמדת המבקש עניינו מעורר שתי שאלות משפטיות בעלות חשיבות עקרונית.

האחת היא, באילו נסיבות יורה בית המשפט על ריצוי עונש של עד שישה חודשי מאסר בפועל שלא על דרך של עבודות שירות;

והשניה – האם לנוכח הצפיפות בבתי הכלא, עליה עמד בית משפט זה במסגרת בג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח' (13.6.2017), יש להימנע ככל הניתן מהטלת עונש מאסר כאמור שלא על דרך של עבודות שירות, בפרט מקום בו עלול הדבר לפגוע "בשיקום הנאשם".

בהתייחס לעונש שהוטל על המבקש, נטען כי מדובר בהחלטה "לא מידתית", כלשון הבקשה, ולא מנומקת דיה, הפוגעת פגיעה קשה בשיקומו, בעוד לטענתו הוא אינו מעורב בפלילים מזה 16 שנים.

לעמדת בא-כוח המבקש, לא היתה כל מניעה להסתמך על הודעת המתלוננת ועל תסקיר המעצר בעניינו של המבקש, ומכל מקום העונש שהוטל עליו נגזר מבלי שהתבקש תסקיר לעניין העונש. משכך, עותר המבקש כי בית משפט זה יורה עתה על קבלת תסקיר מתאים.

לבסוף, טען המבקש כי העונש שהוטל עליו זהה לזה שהוטל על חזיזה, על אף שחלקו של האחרון באירוע מושא כתב האישום הראשון גדול יותר, ומכל מקום, בשים לב לנסיבותיו האישיות, שגה בית המשפט המחוזי עת קבע מתחמי הענישה אחרים מאלו שנקבעו על-ידי בית משפט השלום.    
          
לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה ובנספחיה סבר בית המשפט כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים נדירים, אשר מעוררים סוגיה משפטית עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין מהותי. בפרט אמורים הדברים עת נסובה הבקשה על חומרת העונש.

עניינו של המבקש אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים.

ככל עונש אחר, ההחלטה האם עונש מאסר בפועל של עד שישה חודשים ירוצה על דרך של עבודות שירות אם לאו, היא נגזרת של נסיבותיו הפרטניות של המקרה הרלוונטי, והיא מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט הגוזר את דינו של הנאשם.

על אף האופי העקרוני אשר ניסה המבקש לשוות לשווא לבקשה, המדובר בעניינו הפרטני ולא מתעורר חשש לעיוות דין או לחוסר צדק שנגרם לו, בפרט נוכח העובדה כי העונש שהוטל עליו נגזר בגין עבירות שביצע בשני אירועים שונים, אחד מהם עניינו בעבירות אלימות כנגד בת-זוג, ובשים לב לכך כי בית המשפט המחוזי לא מיצה עימו את הדין.

בית המשפט העליון לא מצא כי עונשו של המבקש הוחמר עקב אי עריכת תסקיר מטעם שירות המבחן לעניין העונש בעניינו, וברי כי בא-כוחו הניח לפני בית המשפט המחוזי את מכלול הנסיבות אליהן נדרש לא אחת שירות המבחן, ונראה כי בית המשפט התחשב בהן בעונש שגזר עליו בסופו של יום.

אשר על כן, הבקשה נדחתה. משכך, ובית המשפט העליון גם לא מצא סיבה לעכב את תחילת ריצוי העונש, כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי.

כאמור בהחלטת בית משפט המחוזי מיום 12.6.2018, המבקש יתייצב לשאת בעונש המאסר בפועל שהוטל עליו ביום 19.8.2018 בכלא הדרים עד לשעה 10:00, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על בא-כוח המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 08-9787377 או 08-9787336.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.