רונן יקותיאל כותב על הוצאה לפועל
מהות התביעה עפ"י סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.
משרד נועם קוריס עורכי דין עוסק בתחום ההוצאה לפועל
חייבים רבים מביעים בעת האחרונה פליאה, הכיצד זה נפתח כנגדם תיק בהוצאה לפועל וזאת עוד בטרם התקיימותו של הליך משפטי מקדים כלשהו בעניין התובענה בבית המשפט.
פתיחת הליך משפטי מקוצר כנגד חייב מכוח סעיף 81א1 תאפשר לזוכה לפנות במסלול ישיר לפתיחת הליך בהוצאה לפועל וזאת אף ללא ניהול כל הליך משפטי מקדים או הגשת תובענה בבית המשפט.
רשאי התובע, אם רצה בכך, להגיש תביעות מסוימות בסדר דין מקוצר, ואלו הן , בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967.
ביצוע תביעה על סכום קצוב
81א1. (א) תביעה שהיא אחת מאלה:
(1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;
(2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,
ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה - תביעה על סכום קצוב).
בהתאם לאמור בחוק, הרי שניתן אף לאכוף חיוב הכלול בשטר חליפין, שטר חוב ושיק, כמשמעותם בפקודת השטרות, וזאת על דרך הגשת בקשה לביצועם בלשכת ההוצאה לפועל, ואם תוגש בקשה להתנגדות, יועבר התיק לבית המשפט על מנת שזה יידון בו כאילו הוגשה תובענה בסדר דין מקוצר עפ"י סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967.
במהלך סדר הדין הרגיל הקבוע בסדרי הדין של בתי המשפט, מעלים שני בעלי הדין , התובע והנתבע את טענותיהם על הכתב וממציאים לאחר מכן את כתבי הטענות אחד למשנהו, מכאן יתבררו השאלות אשר עומדות למחלוקת בין הצדדים ואשר בסופו של עניין יבואו לדיון בפני בית המשפט, שזה יפסוק בהן לאחר שמיעת הצדדים וגביית הראיות.
השוני הגדול המהותי והחשוב ביותר, בין תביעה בסדר דין רגיל לבין תביעה בסדר דין מקוצר, נוגע ברובו ככולו בנתבע אשר כנגדו מוגשת תביעה בסדר דין מסוג זה.
בסדר דין מקוצר, לא תעמוד לנתבע האפשרות להגיש כתב הגנה על מנת להתגונן ככול העולה על רוחו, שהרי באם יהיה ברצונו להתגונן מפני התביעה הוא יהיה חייב לקבל רשות להתגונן מבית המשפט, ולצורך כך יהיה חייב לאמת הגנתו בתצהיר.
באם יוכח בית המשפט או הרשם לדעת כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, או אפילו לא לכאורה, אזי לא תינתן לנתבע הרשות להתגונן ובית המשפט יפסוק בתובענה ללא דיון.
סייג אחד שנקבע לתובע הבוחר להגיש את תביעתו בסדר דין מקוצר עפ"י סעיף 81א1 לחוק זה הוא כי מן הכרח שתהא על תביעתו ראייה בכתב לעניין דרישת הראייה בכתב. על מנת לקצר את ההליכים אימצו בתי המשפט נוהג קונטיננטלי בו, העתקי המסמכים או החשבונות אשר יש לצרף לכתב התביעה בהתאם לחוק זה אינם טעונים באימות תצהיר מצד המגיש, אלא התובע פשוט מצרפם לכתב התביעה.
כמו כן עפ"י פסיקותיו של בית המשפט העליון לעניין הראייה שבכתב לצורך הגשת תביעה בסדר דין מקוצר ניכר, כי לא כל אחת ואחת מעובדות העילה צריכה ראיות בכתב., שהרי דרישה שכזו הייתה מסכלת את השימוש בסדר הדין המקוצר ופוגעת ברציונאל של הגשת תובענה במסגרתו.
"הראייה שבכתב אינה חייבת להיות ראייה למלוא עילת התביעה, אלא די בראשית ראייה, הכלל – ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר החזרתו של סכום ששולם עפ"י חוזה בטענה להפרת חוזה, כאשר החוזה ישמש כראשית ראיה- וזאת למרות שההפרה אינה מוכחת בחוזה." ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לבטוח, פ"ד מה05) 729.
לסיכומו של עניין, הליכים השייכים להוצאה לפועל כוללים בין השאר תביעה בסכום קצוב שיכולה להיות תביעה על סכום מסוים בהתאם לחוזה או התחייבות בכתב ויכולה גם להיות תביעה שנועדה להסדיר תשלום חוב בסכום קצוב שעילתו נובעת מהוראה מפורשת של החוק.
בתחום ההוצאה לפועל, יש שני מקרים בהם התובע לא צריך להסתבך עם הליך מורכב וארוך כדי לקבל את המגיע לו. מדובר במקרים של תביעה בסכום קצוב כאשר הנתבע התחייב לתשלום סכום מסוים בחוזה או כל התחייבות אחרת בכתב, והן במקרים בהם יש עילה חוקתית שבגינה הנתבע צריך לשלם סכום מסוים לתובע כחלק מהסדר חוב.
כאשר נתקלים במצב שכזה, של חוב שלא הוסדר בהוצאה לפועל, מי שזכאי לסכום מסוים ויש לו מסמך בכתב על כך יכול לגשת באופן ישיר לאחת הלשכות של הוצאה לפועל כדי לגבות את החוב, ולמעשה אינו צריך לפתוח הליך משפטי שיכול להימשך חודשים ואף יותר.
בהתאם לכך הרי שישנם כמה תנאים עבור תביעה בסכום קצוב שיש לעמוד בהם לפני הגשת הבקשה. התנאי הראשון הוא "סכום קצוב", כלומר סכום שאפשר לחשב אותו באופן פשוט; לא מדובר בסכום משוער, למשל בתביעה על הפסד רווח עתידי שהיה יכול להיות אלמלא היה מתרחש מצב מסוים. למעשה, סכום קצוב הוא סכום חד משמעי וידוע בהתאם לחוזה, התחייבות או לפי חוק.
התנאי השני במקרה של תביעה בסכום קצוב במקרים של חוזים או התחייבויות הוא ראיה בכתב שנקוב בה סכום התביעה.
התנאי השלישי הוא סכום כסף קצוב שנדרש מכוח חקיקה, כמו במקרה של תשלום מס לעירייה- ארנונה ומים, או תשלום דו"ח חנייה.
והתנאי הרביעי הוא שסכום התביעה אינו מעל 50 אלף שקלים. תנאי זה מתייחס לסכום התביעה ביום הגשת התביעה, וגם אם נוספו לו ריביות וכדומה.
רונן יקותיאל – מתמחה- נ.קוריס ושות.
