נ. קוריס - יום עיון במסחר אלקטרוני - סוגיות משפטיות

בואו ללמוד על המחר - יום עיון מיוחד אודות כל מה שרציתם לדעת על מסחר אלקטרוני לחו"ל - כיצד מתחילים ואיך ממשיכים? כל התשובות ביום העיון.

יום עיון בנושא:

איך מביאים יותר גולשים לאתר? איך מוכרים יותר באינטרנט? איך ממירים גולשים לקונים?
כמה שעות וכסף צריך להשקיע במסחר אלקטרוני? ואיך בכלל מתחילים?

מכון היצוא מזמין אתכם ליום עיון בנושא מסחר אלקטרוני במטרה לספק לכם הצצה למספר ערוצי הפצה ומכירה אשר ייסעו לכם להגדיל את נתח המכירות שלכם בחו"ל.

בתוכנית :

08:30 – 09:00	התכנסות והרשמה
09:00 – 10:50	ניהול ושיווק מסחר אלקטרוני מר גיא טל, יועץ אינטרנט, מנכ"ל איימק.
10:50 – 11:20 11:20 – 11:50	eBay  ישראל מר אלעד גולדנברג, מנהל פעילות,eBay  ישראל. הפסקת קפה וכיבוד קל
11:50 – 12:50	פתרונות לוגיסטים לאתרי מסחר מר דניאל כהן, סמנכ"ל פיתוח עסקי, דואר ישראל.
12:50 – 13:20	הגדלת המכירות באמצעות המשאבים הקיימים בלבד מר נועם יעבץ, מנכ"ל משותף, Netotiate Inc.
13:20 – 13:50	שיווק בסלולר מר יוסי ורדי, מנכ"ל משותף, Yalla.co.il
13:50 – 14:20	סוגיות משפטיות במסחר אלקטרוני עו"ד נועם קוריס, נ. קוריס ושות'.
14:20 – 15:00	שאלות ותשובות. מנחה: מר גיא טל

דמי השתתפות : 

100 ₪ לחברי מכון היצוא       300  ₪ לשאינם חברים

ההשתתפות מותנית בתשלום מראש. לא יתקבלו כתבי התחייבויות.

ההרשמה:

המרכז ללימודי יצוא וסחר בין-לאומי, טל: 03-5142935/845/819/829
או בפקס: 03-5142984. דוא"ל gadif@export.gov.il
הודעות ביטול תתקבלנה בכתב עד שלושה לפני הארוע. לאחר מועד זה לא יוחזר התשלום.

עו"ד איתי רזניק כותב על ספאם בפייסבוק

דוגמנית הספאם בעידן אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק/

עורך דין איתי רזניק, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין

מי לא קיבל במהלך חיו הקצרים בפייסבוק או בכל רשת חברתית אחרת, הצעת חברות שאי אפשר לסרב לה?

דוגמנית מקסימה, עלמת חן תמימה שולחת אלי בקשת חברות לגיטימית.. והרי לא סתם השקעתי בתמונת פרופיל אטרקטיבית, או אולי עסקינן ברובד נוסף של עולם הפרסום, קרי, וירוס פרסומי במעטפת עלמת חן שבסך הכול מעוניינת להוציא ממני כמה לירות בדרך עקיפה וחייכנית?

שמח וטוב לב אני מאשר את בחירת ליבי החדשה ומודה לה' שסוף סוף שפר עלי המזל הטוב..או שלא..לא עברה דקה ואני מקבל הודעה למייל הפרטי שלי מעלמתי הנחמדת אשר מזמינה אותי באופן אישי למסיבה שלטענתה אסור לי להחמיץ ובאדיבותה היא אף מאפשרת לי להזמין עוד חברים.

בעודי מוקסם מהאור שעולה מהזמנתה התמימה, אני מקבל עוד הצעת חברות והפעם מדוגמנית אף יותר מקסימה וכובשת שאם יש לה קמצוץ של אופי טוב אני סוגר איתה חופה וקידושין. אך למצער לאחר אישור מצידי להצעת החברות, הפלא ופלא אני מקבל עוד הזמנה לבר ידוע בעיר שמאפשר לי גם הפעם להזמין את כל החברה. אולי היא באמת רוצה להכיר את כל החברים שלי?

האם עצם הסכמתי התמימה להצעת חברות של פלוני או אלמוני, מאפשרת מבחינה חוקית לאותו אדם לשלוח לי מיילים הפותחים בפני ללא רצוני  או הסכמתי את כול מרכולתם הן באופן ישיר והן עקיף? הייתכן שעסקינן במצג שווא של אנשים אשר מנצלים פלטפורמות של רשתות חברתיות לצרכים כלכליים אישיים תוך מעטפת  שקרית של רצון לחיבור חברתי ?

בואו נצלול לסעיף ס' 30א(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008.

" הודעה אלקטרונית " – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

" מפרסם " – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו;

ס' 30 (א)(ב) - לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת;

המחוקק למעשה זורע באדמת החוק מבחנים חדשים והוראות ספציפיות לעניין "דואר זבל" במטרה להצמיח נורמות חברתיות תקינות המבדילות בין דואר חברתי לגיטימי לדואר פרסומי המצריך אישור ספציפי.

אם ניצוק לתבניות הסעיף הנ"ל את מקרה הדוגמנית החביבה נוכל לקבל תמונה ברורה האם עסקינן ב"דואר זבל" המזכה אותנו בזכות לתבוע בגין הפרה על החוק או שמה עסקינן במייל תמים .

ההזמנות לאירועים ולמסיבות הועברו ברשת האינטרנט אל הנמען והן ניתנות לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת, ההזמנות מכילות מסר המופץ באופן מסחרי שמטרתו לעודד הוצאת כספים ושתוכנו של הפרסום עשוי לקדם את מטרותיו או עסקיו של המפרסם, במקרה דנן לא ניתנה שום הסכמה מפורשת מראש של הנמען לעניין שיגור דבר הפרסומת, ההסכמה הבלעדית שניתנה על ידי הנמען היא לאשר לאותה פלונית להיות חברה בתוך רשת חברתית מתוך רצון לקשר אישי ולא עסקי.

ס' 30(א)(ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:  (א)  היותו דבר פרסומת; המילה "פרסומת" תופיע בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;

כאשר אנו שוזרים למקרה דנן את הוראות סעיף ס' 30 ה (1) ניתן להבחין כי ההודעות אינן מלוות כלל במילה "פרסומת" בכותרת ההודעה,עובדה המעידה על הרצון להטעות ולנצל גולשים תמימים.

סוגיית היחצנים היא רק דוגמה לקלות הבלתי נסבלת של המפרסמים להטעות את ציבור משתמשי הרשתות החברתיות, בכל מיני שיטות ציניות  הנגועות בחסרות תום לב, וזאת על מנת לקדם עסקים ולנפח כיסים.

תנסו ליצוק את המקרה שלכם לתבניות החוק ולראות האם גם אתם נפלתם למלכודת הספאם ואם כן אז דעו לכם שבית המשפט יכול לפסוק בגין כל הודעת ספאם שקבלתם עד 1000 ₪ פיצוי, קרי אם קבלתם לדוגמה 10 הודעות "דואר זבל" בית המשפט יכול לפסוק לטובתכם סכום של עד 10,000 ₪.  

אז בפעם הבאה שאתם מקבלים הצעת חברות "אטרקטיבית" נא לא לרוץ לרבנות ולסגור על חתונה, מקסימום במקרה הטוב אפשר לסגור על תביעה קטנה.

   

נועם קוריס על ספאם ורשת פייסבוק - מצגת על חוק התקשורת

נועם קוריס – על ספאם, עורכי דין, חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים

עורך דין נועם קוריס מצרף לבלוג מאמר על עורכי דין, חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים

לפני כמה חודשים לקחתי חלק בפגישה הזויה, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר אתרים של עורכי דין.

אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר.

כבר שמעתי סיפורים לפני זה על מקדמי אתרים שמקדמים את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת בגוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג ממנו תשומת לב ולהראות כמה הם טובים בקידום.

יש בזה משהו, מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו ואותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת מצליחה להשיג את תשומת ליבו.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים באינטרנט.

אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה שם מתחם, דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.

באתר שהקים על הדומיין עם השם שלי, נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:

"נועם קוריס עורך דין עו"ד נועם קוריס נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא נועם קוריס ה- עורך דין עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים נועם קןריס בתל אביב נועם קוריס בפריז, אם תחפש את נועם קוריס אז תמצא את נועם קוריס במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס..."

בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, כאלו שהגולשים הקלידו עם טעויות בהקלדה, הכניס אותו מקדם אתרים הזוי את שמי בשם חופש הביטוי המקודש, גם עם טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות מגוחכות ומוזרות, למשל:

"נועפ קוריס נועם קורים נועם קוריץ נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו קוריסלו נועם קוריס קוריססס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."

המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות לא רלוונטיות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם המוני קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים לכבודי בכתובת נועם-קוריס.קום.

האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום תביעות ייצוגיות נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים משוחררים, נועם קוריס בפורום סטודנטים, נועם קוריס בפורום נשואים ונשואות, נועם קוריס בפורום גרושים גרושות, נועם קוריס בפורום מחשבים ואינטרנט, נועם קוריס בפורום דיני עבודה וזו רק ההתחלה...

בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו...

ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.

אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:

"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."

עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.

הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים דוגמת יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל בלוג בשם 2jk.org ואתר נוסף בשם jonathanklinger.com  או גם עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET), כמו גם עו"ד רותם שפירא מהמשרד הצעיר  שפירא, פרידמן, צבר.

לא שאלתי אותם עדיין (את עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון, עו"ד רותם שפירא)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה עו"ד יהונתן קלינגר, עו"ד אביב איילון או השלישי עו"ד רותם שפירא נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.

אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות לא מובנות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...

אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.

ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net , כלכליסט, וואלה, NRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס.

נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו לדעתי יותר, כל גולש אנושי.

שלא לדבר על גולש דובר אנגלית, שיתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד Noam Kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי.

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

כיצד עסקים קטנים ובינוניים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק/ עו"ד נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות'

עסקים קטנים ובינוניים וחוק הספאם- כיצד עסקים קטנים ובינוניים יכולים לשווק באינטרנט מבלי לעבור על החוק/ עו"ד נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות'

איך מפרסמים בלי להסתבך ?

אפשר לפרסם גם לפי חוק דואר הזבל. ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008 המוכר כחוק דואר הזבל או חוק הספאם. החוק מאפשר בתנאים מסוימים לפרסם ללקוחות העסק באמצעות האינטרנט, בדואר אלקטרוני ואפילו באמצעות פקסים ומסרונים (SMS). מומלץ לדעת את הכללים החדשים שיש לעמוד בהם, בכדי שהפרסום של העסק יהיה בהתאם לכללים ויביא לקוחות חדשים וחוזרים לעסק ללא תביעות אזרחיות, כפי שהחוק מעודד.

החוק בישראל קבע פיצוי של עד 1,000 ₪ ללא הוכחת נזק לכל נמען שקיבל הודעה אלקטרונית שלא לפי הכללים. מאז כניסת חוק דואר הזבל ס' 30(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח 2008, הוגשו בישראל תביעות אזרחיות פרטיות לבתי המשפט ובמספר מקרים אף הוגשו לפי אותו החוק, גם תביעות ייצוגיות.

חוק דואר הזבל מעודד אכיפה אזרחית ולפיו ביקשו התובעים בתביעות הייצוגיות לייצג את כלל נמעני הדואר הפרסומי האסור לטענתם, כך שדרשו מהעסקים ששלחו את ההודעות הפרסומיות סכומים של מיליוני שקלים כפיצוי, ללא הוכחת נזק.

התביעות הייצוגיות שהוגשו טרם הוכרעו בטווח הזמן הקצר יחסית מאז כניסת החוק, אך ניכר שבבתי המשפט בערכאות הנמוכות החלה מגמה של עליה בסכומים הנפסקים. בבתי המשפט נרשמות לאחרונה פסיקות רבות והולכות של הסכומים המקסימאליים לפיצוי בגין כל הודעה, כאשר התובעים שכנעו שההודעות הפרסומיות נשלחו ללא הסכמתם ושלא לפי החוק.

חשוב לומר, שלמרות שנוסח החוק החדש כולל גם סנקציה פלילית, משטרת ישראל פרסמה שאין בכוונתה לאכוף את חוק דואר הזבל והיא מותירה בינתיים את אכיפתו לנמענים עצמם באמצעות אכיפה אזרחית.

 פרסומים אלקטרוניים בעולם

הנתונים שמסרו ספקיות האינטרנט בישראל וברחבי העולם עד לפני מספר שנים לימדו, שלמעלה מ- 80% מתעבורת הדואר האלקטרוני הוא דואר זבל בלתי רצוי, עד כדי איום על המשך מתן שירותי הדואר האלקטרוני הרגילים.

לאחר הסדרת דרכי הפרסומת באמצעות דואר אלקטרוני בארה"ב ובאירופה הסדיר גם המחוקק הישראלי את המותר והאסור בשיווק אל תיבות המייל בישראל, תוך שיצר מנגנון המשלב את החקיקה בארה"ב ((opt-out.והחקיקה באירופה ((opt-in.

עקרונות המנגנון האמריקאי הנם שניתן לשלוח דואר פרסומי כל זמן שהנמען לא ביקש במפורש להפסיק לקבלו. המנגנון האירופאי אימץ את הגישה על פיה ניתן לשלוח דואר פרסומי רק לנמען שהסכים מראש ובפעולה אקטיבית לקבל את דבר הפרסומת.

בישראל לאחר דיונים ומגוון לא מבוטל של הצעות חוק פרטיות וממשלתיות שהונחו על שולחנן של וועדות המדע והחקיקה במהלך השנים, התגבש מנגנון ישראלי ייחודי המשלב בין גישת ה-  opt-inלגישת ה- opt-out

חוק דואר הזבל הישראלי

החוק בישראל הפריד בין פרסום באמצעות עלוני נייר אל תיבות הדואר הקונבנציונאליות ובחר להתיר ולא להגביל את הפרסומות בדרך זו, כך שהתמקד רק בפרסומות שנשלחות באמצעים אלקטרוניים.

ההגבלה שנקבעה בישראל על הפרסום באמצעים האלקטרוניים נבעה מהרצון לרסן את היכולות הטכנולוגית שהתפתחו ושאפשרו לשלוח בקלות ובעלויות נמוכות, פרסומים לא רצויים ובלתי מבוקרים, שעמדו לדעת המחוקק, להציף מיליוני תיבות מייל אישיות, פקסים וטלפונים סלולאריים.

גם במקרים בהם הותר לפרסם על ידי משלוח הודעות פרסומיות נקבעו כללים רגולאטורים שנועדו להגן על מקבלי ההודעות הפוטנציאלים.

באילו אמצעים טכנולוגיים מותר לפרסם ?

מלבד עלוני הנייר עודד המחוקק את העסקים לפרסם באינטרנט באמצעות באנרים (פס פרסום), או מאמרים שיווקים שמפורסמים על גבי אתרי האינטרנט ומוצגים לעיני כל אך אינם פולשים אל תיבות המייל הפרטיות, בצורה בלתי מוזמנת.

מטרת החוק הינה למנוע את משלוח ההודעות הפרסומיות למי שאינו מעוניין בהן ולכן מותר לשלוח בישראל הודעות פרסומיות לרשימות תפוצה שנמעניהן אישרו מראש ובצורה אקטיבית את קבלת דברי פרסומות מהשולח, בצורה מפורשת.

קיים רצון לעודד גם פנייה אל לקוחות קיימים או לקוחות פוטנציאליים שקיימו מגע כלשהו עם העסק בעבר והשאירו את פרטיהם מרצונם. לכן, מותר לשלוח הודעות פרסומיות לאלו שמסרו את פרטיהם, ככל שניתנה להם הודעה מראש שייתכן ויישלחו אליהם הודעות פרסומיות. במקרים כאלו התנאי הוא שהפרסומות שתשלח תהיה בקשר למוצר או שירות דומים, לאלו שלגביהם התעניינו בעבר.

במקרים שהלקוחות עצמם הם בתי עסק, מתיר החוק לפנות גם בפנייה חד פעמית בתנאי שפניה יחידה זו לא תהיה בעצמה פניה פרסומית, אלה תהיה פניה לקבלת הסכמת הנמען לכך שישלחו לו על ידי העסק בעתיד, הודעות פרסומיות.

על מה חשוב להקפיד ?

בכל מקרה בו נחליט לפרסם על ידי האמצעים האלקטרוניים המנויים בחוק עדיין חשוב להקפיד תמיד לאפשר לנמענים להסיר את עצמם מרשימת התפוצה שלנו בכל עת ובדרך פשוטה, קלה וללא עלויות מיוחדות.

ניכר שבתי המשפט החמירו במיוחד עד כה עם עסקים שהמשיכו לשלוח הודעות פרסומיות לנמענים גם לאחר שהתבקשו להפסיק לשלוח פרסומים לאותם הנמענים.

המחוקק קבע כללים מיוחדים לגבי דרך ההודעה לנמענים על זכותם לדרוש את הפסקת שליחת הפרסומות אליהם ונקבעו גם קביעות רגולציה להגנה על הנמנעים ולמשל חובת המפרסם לציין שת שמו וזהותו ואף לציין בשורת הכותרת של הודעת המייל הפרסומי, שמדובר בפרסומות.

האמור אינו מהווה יעוץ משפטי

עורך דין נועם קוריס עוסק בייעוץ ומתן חוות דעת לעסקים בתחום השיווק האלקטרוני.

נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים



תביעה ייצוגית על סך 12 מיליון ₪ שהוגשה באמצעות משרד נ. קוריס ושות'

תביעה ייצוגית בסכום 12 מיליון ₪ נגד בנק יהב והלמן אלדובי הוגשה באמצעות משרד עורכי דין נועם קוריס ושות'

כתב התביעה והבקשה לניהול התביעה עבור כל העמיתים מגלים: בנק יהב והלמן אלדובי נמנעו לשלם את הריביות וגבו כספים שלא כדין.

בנק יהב והלבן אלדובי הפרו תקנונים של לפחות שש קופות גמל (חריש, ערד, רותם, תל"ם, עומרים ויהבית), גבו כספים שלא כדין והפרו את חובת הנאמנות שלהם כלפי הצרכנים בכך שנקטו בפעולות  שיש בהן הטעיה חמורה, כך נטען בתביעה ייצוגית על סך  12 מיליון ₪ שהוגשה באמצעות משרד נ. קוריס ושות'.

התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא מייצג ככל עמיתי הקופות הרלוונטיות שהפקידו ו/או העבירו כספים לידי המשיבים בין השנים 2004-2009. לפי הערכה התובעים יהיו זכאים לקבל החזר, בגין הכספים שנגבו מהם שלא כדין, של כ-12 מיליון שקל בסך הכל.

בנוסף, מבקש התובע מבית המשפט להורות לבנק יהב ולהלמן אלדובי להימנע מלהטעות בפרסומיהם את הציבור בכללותו ואת עמיתי הקופות בפרט, ולהוציא צו האוסר על הנתבעים להמשיך ולפרסם את תקנוני הקופות, כפי שהם מפורסמים כיום, אלא בליווי אזהרה ו/או הבהרה מפורשת לגבי אי תשלום ריבית קופה וחיוב בהשתתפות בהפסדי קופה.

עו"ד נועם קוריס המייצג את התובע היצוגי, מסר ל"כלכליסט" כי עד שנת 2004 החוק חייב את בנק יהב וחב' הלמן אלדובי לשלם ריבית לעמיתי הקופות החדשים וכך הם מפרסמים לציבור. בשנת 2004 שונה החוק והם כבר לא מחוייבים לשלם ריבית לפי החוק, אבל הם הפסיקו לשלם את הריבית, למרות שאת הפרסומים שלהם בתקנוני קופות הגמל הם לא שינו כבר 5 שנים". קוריס הוסיף כי "הפרסומים הם כאלה שהנתבעים חייבים לפרסם לפני שמשקיעים אצלם כספים, לפי חוק קופות הגמל בתקנונים, אבל שכשמשקיע רוצה להשקיע אצלם, תנאי התוכנית שהם מספקים לו פשוט לא נכונה ומטעה והמשקיעים מגלים זאת רק בדיעבד".